רוני נאק

הם אולי לא האופניים הכי סקסיים על המדף של רוזן ומינץ אבל אחרי הרבה מאות קילומטרים – רובם ככולם על שבילים פתוחים ואווירת XC גיליתי אופניים שהם כיפיים, מהירים כשצריך וקשוחים כשמתבקש – וגם הצעת מחיר מעניינת למדי.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. תמורה מצויינת לכסף ויכולת נאה בשבילים. צילום: פז בר

את עיקר הפוקוס תופסים בעת האחרונה אופני הרים עם גלגלי 29 אינץ' ומהלך מתלים ארוך – בואו נאמר מ-130 מ"מ ומעלה. אלו מייצרים את הבאז ברשת עם שבחים לאורכה ולרוחבה של המדיה הדיגיטאלית. פעמים רבות בצדק – אבל לא תמיד. ובואו נעזוב לרגע את הביקורת הפרטנית על מותג או כיול ספציפי ונרד לשורה התחתונה – המחיר. זה כמעט תמיד יהיה מאד גבוה – עשרות אלפי שקלים (אפילו לי התבטל מבחן ברגע האחרון בשל סדק בשלדת קרבון של אופניים ב-37 אש"ח). לרובנו אלה אופני חלומות – פוסטר שתולים מעל למיטה. אז בואו נצא רגע מהפרארי ונחזור לקיה מהשכרה – לעממי יותר וגם למי שמחפש את האופניים הטובים הראשונים אחרי שגילה את העולם הנשגב של אופני ההרים.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. סט מלא של sram NX eagle – יחסי ההעברה מתאימים בול. צילום: פז בר

מרידה ביג 9 600 הם אופני XC – קרוס קאנטרי – עם זנב קשיח ומתלה קדמי עם 100 מ"מ של מהלך. לשלדה גיאומטריה מודרנית לגמרי – בכל זאת מדובר בדגם 2019 – עם תמוכות שרשרת באורך 440 מ"מ, זווית היגוי של 70 מעלות, זווית מושב של 73 מעלות. השלדה עשויה מאלומיניום 6061 בחלקה עם דפנות כפולות ובעוביים משתנים. בנוסף יש גם ראש היגוי חרוטי וניתוב פנימי לחלק מהכבלים כמו גם נקודות עיגון לסבל והלחמות מוחלקות ונאות.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. מזלג מניטו עם 100 מ"מ מהלך, שיכוך החזרה ונעילה. צילום: פז בר

בחזית תמצאו מזלג לא שגרתי – Manitou Markhor Comp המספק מהלך של 100 מ"מ, קפיץ אוויר, שיכוך החזרה ונעילת מהלך מהכידון.

על הבלימה אחראית מערכת של שימאנו. מעצורי דיסק הידראוליים עם דיסקים בקוטר 160 מ"מ בכל גלגל. שימאנו גם מספקת את טבורי הגלגלים כשהחישוקים כבר מגיעים ממרידה ושרוכים לטבורים עם שפיצים עבים למדי.

על ההנעה מופקדת מערכת SRAM NX eagle – נכון לא התבלבלתי 1X12 וסט מלא של NX  כולל שיפטר, גלגל שיניים קדמי ואפילו שרשרת. בהחלט הפתעה לטובה.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. כידון רחב של מרידה ומנוף הנעילה של המזלג. צילום: פז בר

עוד אציין את קיט האיבזור שכולו מבית MERIDA – וזה כולל אוכף מצויין וכידון רחב, הדסט וסטם. וכמובן צמיגי XC מעולים – IKON של מאקסיס.

המשקל של כל זה עומד על 13.6 ק"ג מוכנים לרכיבה (מידה L פלוס ג'יפה בפנימיות ודוושות SPD).

המחיר עומד על 5,000 שקלים או 4,400 שקלים לחבר מועדון רוזן ומינץ

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. איזון טוב בין יציבות לזריזות התמרון. צילום: פז בר

רכיבת המבחן לקחה אותנו לשבילים הפתוחים שבין לכיש ללהב, עוד לופ בסינגל בארי – שאז עוד לא קיבל המון גשם – וסיבוב נוסף על הסינגל בשמורת חוף השרון. גיחה נוספת קצרה גם ללופ אחד כחול בבן שמן – כי צריך.

הדבר הראשון ששמתי אליו לב הוא יחסי ההעברה. והיו לי חששות מוקדמים לגבי זה – בעיקר לאור המשקל של האופנים שאינו מאד רזה. להפתעתי בחירת יחסי ההעברה מעולה! הם פשוט עשו לי את האופניים ומספקים הילוך נכון בכל שיפוע אם זו עליה תלולה או מורד מהיר – ואפילו קרוז נטול מאמץ על שביל שדות שטוח. העברת ההילוכים היא סראמית קלאסית – ז"א איתנה ותכליתית – ולא נרשמו פישולים תחת עומסים, ליכלוך או אחרי קראש מזדמן.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. יחסי העברה טובים, דיווש יעיל בעליה והעברת הילוכים אפילו תחת יד גסה. צילום: פז בר

הדור האחרון של מעצורי הבסיס של שימאנו נהדר. הרבה יותר מוצלח – לדעתי – ממה שיש לחברים של סראם להציע ברמות המחיר האלה. ובהקשר שלנו הציגו ה-MT200 עוצמת בלימה טובה, יכולת מינון נהדרת ואף היו עמידים יחסית בפני חימום במורדות ארוכים. מנוף ארוך למדי – וחוסר יכולת לכוון את המרחק מהגריפ הם נקודות חולשה – אבל בראי המחיר אפשר לסלוח.

כל-כך התרגלנו לבולמים של פוקס או רוקשוקס שכמעט ששכחנו שיש גם אחרים. מניטו מזנבת בשני הענקים לא רק עם קיטים של מעצורים אלא גם רכיבי מתלה. כאן תקבלו מזלג מרשים למדי. עם רגליים בקוטר 30 מ"מ ומהלך מרוסן היטב ובר כיול או נעילה. לא תמיד רואים מזלג ברמה כזו בנקודת מחיר כה נמוכה. בקצב מהיר על קטעים שבורים ואבנים הספיגה הייתה נהדרת ולא אחת הצילה את עבדכם שהיה נלהב מדי בלברוח מעדת זאבים עוטי טייץ' שרדפה אחריו.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. תמורה מצויינת לכסף ויכולת נאה בשבילים. צילום: פז בר

פחות אהבנו: צמיגי IKON של מקאסיס הם נהדרים אבל בהקשר הזה לקדמי היו קשיים למצא אחיזה בעיקר בפניות ועל קרקע רכה. תולדה של זווית יחסית שטוחה ומשקל? ייתכן. זה שאין פירוק מהיר לגלגל הקדמי (רק מאחור) זה די מעצבן כשצריך להכניס אופניים לתוך המכונית. ודבר אחרון נוקשות השלדה בנחיתות מקפיצות ופגישות עם סלעים חדי זווית – אאוץ'. צריך לעמוד אין פלקס בכלל.

מבחן אופניים מרידה ביג 9 600. תמורה מצויינת לכסף וגם כיף בשבילים. צילום: פז בר

בסיכומו של דבר – האופניים תואמים את הגדרת היצרן לאופי ולשימוש. הם יציבים כשצריך, ויודעים לתמרן בסינגלים כשבא. השלדה מאד נוסכת בטחון מבלי להרגיש כמו קטר גמלוני שלא רוצה לפנות בסיבוב. חבילת הרכיבים ההיקפית מצויינת ועמידה ומערכת ההנעה היא מקומת מחיר גבוהה יותר והוכיחה שהיא הרבה יותר מרק קישוט על השלדה. למי הם יתאימו? לרוכב מיומן שרוצה אופני אימונים מהירים. לרוכב מתחיל שמחפש אופניים שאפשר לרכוב עליהם וגם הייתי חושב עליהם כאופציה מעניינת לאופניים עירוניים מהירים.

ציטוט מתוך "בלימה אסורה" זהבה ברקס:

געגועים למעצורי Shimano נושכים
נזכרים רק Sram שמחליקים
רגש לא היה
עכשיו מפחיד לי נורא

איתי בלי די – לבלום אותו לא כדאי. שימאנו או סראם, מבלבל את כולם. צילום: IBD

נראה כי הפרדוקס הנצחי משתקף היטב במערכות בלימה, הרצון למעצור "קיר בטון" מול רגישות היתר של פעיל חברתי אנטי ממסדי.
שתי חברות שולטות בשוק oem ומגיעות כסטנדרט על אופניים חדשים, ברמות מחיר שונות.
האחת Sram והשניה Shimano מציגות שני מצבי קיצון, ולכל צד עדת מעריצים.
לברקס יש תפקיד חשוב, הוא נועד להאט עד למצב עצירה מלאה.
מידת היכולת לשלוט בתהליך הבלימה, וכוח העצירה מהווים אתגר בפני היצרנים.
משתנים כגון משקל רוכב, ומידת השימוש בבלם ישפיעו מאוד על מידת תפקודו.

איתי בלי די – לבלום אותו לא כדאי. שימאנו או סראם, מבלבל את כולם. צילום: IBD

ברכיבה עם מעצור Shimano XT נהניתי מיכולת העצירה המידית, וגם ממידת העקביות בתחושת הבלימה לאורך מדרון תלול.
מצד שני ברכיבה על משטח חלקלק בעקבות גשם או דרדרת קיצית, מינון הבלימה היה מאתגר ונוצר חשש מהחלקה בעקבות תפקוד הבלמים.

במצבים דומים בדקתי מערכת Sram guide rsc בעלת אופי שונה. העוצמה המידית הייתה חלשה ביחס למעצור Shimano למרות שלא הורגשה החלשות בתפקוד לאורך זמן.
מעצור Sram נתן תחושת abs מערכת נגד נעילת גלגלים ברכב, כלומר האט אך לא עצר בפתאומיות.
כתוצאה מכך עלתה רמת הביטחון והיכולת לבלום בתנאי אחיזה גבוליים, ללא חשש מהחלקה.של נעילת גלגל. 

איתי בלי די – לבלום אותו לא כדאי. שימאנו או סראם, מבלבל את כולם. צילום: IBD

שוב מתנגן אותו ניגון ישן, אותו ויכוח עקשן.
האם יש אמת אחת, המרדף אחרי אידיאל נשגב.
עוצמה אדירה שתעצור רכבת מסע, ומצד שני שליטה מלאה על גבי משטח החלקה.
אני הגעתי לתובנה כפולה, בשטח עם אחיזה רוצה Shimano בבקשה.
ואילו בתנאי אחיזה מוגבלים, מבקשת נפשי Sram לשמור על שלמות איברים.

אלוהי ההגזמה מסתתרים בכל פינה, החוב יפרע.
מודולציה היא ברכה, אך מעוררת תשוקה לעוצמה.
שכרון כוח הוא קללה, חשש לאובדן שליטה.
פרדוקס הברעקס…

איתי בלי די

רוני נאק

מנשאי אופניים הם פריט חובה לכל רוכב. אבל יש להם מחיר. ואני לא מתכוון רק למחיר הרכישה – אשר עשוי להגיע לאלפי שקלים – אלא גם למחיר של התקנת וו גרירה בחלק מהמקרים, ההרס המוחלט של מקדם הגרר האירודינאמי של הרכב – אשר מתבטא בצריכת דלק גבוהה ב-20% במקרים מסויימים וגם בקושי להשאיר את הרכב בחניה – עם אופניים על המנשא – ללא חשש שייחטפו אפילו שיש מנעולים קטנים וחמודים כאלה על המנשא. במקרים רבים, כשהרכב שייך לצי רכב גדול, עשויה להיות התנגדות מצד מנהל הצי להתקנות שונות על הרכבים שלו – ובצדק.

תחשבו שכבות – כמו מוסקה של שלדה, שטיח, צמיגים וציוד. צילום: רוני נאק

אז מה הפתרון? לזרוק את האופניים לקבינה!

קלאסי נכון? אבל זה לא כזה פשוט. בואו נאמר שביציאה מהבית כשהאופניים נקיים זה עוד בסדר – ומקסימום יהיו סימני צמיגים על התקרה והדיפונים. אבל בסיום הרכיבה כשהאופניים מלאי בוץ, או פודרה והשרשרת לובשת את הסחל'ה השחור הזה  – ממש לא בא להכניס אותם לג'יפון החדש של אשתך – או שלך.

גם רכב קטן – כמ הג'יפון הזה – יכול לבלוע שני אופני הרים גדולים. יהיה צפוף וחמים. צילום: רוני נאק

והיום כשאופניים עם גלגלי 29 אינץ' גדולים בשיא האופנה ואלו מגיעים על שלדות עם מתלים ארוכים וגדולים ההכנסה פנימה עוד יותר מסובכת. אז מה לעשות?

הדוגמן – יונדאי טוסון כמייצג לרכב פנאי נפוץ בקרב היושבים בציון. צילום: רוני נאק

• מבחן דרכים יונדאי טוסון טורבו

ראשית יש להגן על הרכב. בצילומים אתם רואים יונדאי טוסון – רכב פנאי נפוץ וחביב על עמישראל – אשר סופג לתוכו אופני איביס ריפמו גדולים. במקרה הזה את ההגנה מספקת שמיכת פיקה דקה ומסכנה למדי. רוב הזמן אני משתמש במחצלת שטח כזו מניילון ארוג ועמיד או בשמיכה/שטיח עבה במיוחד שהבאתי מסיני. אלו ישמרו על הפנים העדין של המכונית לא רק מלכלוך אלא גם מפגיעה מכאנית של דוושת פלאט מחודדת או פינה חודרנית אחרת.

מושבים שוכבים, המדף של תא המטען נותר בבית, שמיכת מגן פרושה מעל. תיקים במיקום אסטרטגי. צילום: רוני נאק

שימוש בשתי שמיכות מאפשר לשים זוג שני – קומה מעל – כשהשמיכה השניה מפרידה בין השלדות פן תתחככנה.

בנוסף השתמשו בתיק הרכיבה והשלוקר כגובל למנוע גלישה של השלדה בפניות או בלימות/האצות פתאומיות. וגם כדי לספק סוג של הפרדה בין הגלגל או הגלגלים שפירקתם לבין שלדת הקרבון היקרה.

איביס ריפמו – אופני 29 גדולים עם שלדת קרבון ומחיר הנושק ל-30 אלף שקלים. צילום: רוני נאק

להכניס אופנים לתוך המכונית זה אחלה. מאפשר לנסוע בקצב התנועה, לא משפיע על צריכת הדלק ומאפשר ללכת לזלול פסטה אחרי הרכיבה ללא חשש לאופני הקצה שיפלו בידי פיראטים. מה גם שיש אופני קרבון – גם בכביש – עם שלדה ממש עדינה שעשויה להיפגע ממנשא אופנים חיצוני ומלחץ הרוח העצום המופעל על השלדה בנסיעה. טיפ מועיל: כל מה שירד מהשלדה נכנס מיד לרכב – פן יישאר על המדרכה (כמו שחבר גילה בשבע בבוקר של שבת חורפית אחרי נהיגה ארוכה מהמרכב לערד – אאוצ').

שלב 3: השלדה בפנים. לא לשכוח את הגלגל ואת הציר הקדמי שכבר נמצא בטבור. צילום: רוני נאק

המינוס? פחות מקום לבני אדם ברכב – לפעמים זה דווקא טוב – וסימני צמיגים על הריפודים אם לא מקפידים על כיסוי. אם האופניים ממש מטונפים. אכלתם אותה. נסו למצא מקום לשטוף ולייבש אחרת הנזק לתא הנוסעים יכול להיות משמעותי למדי. עוד בנושא הנזקים – לא לטרוק את הדלת! אולי הכידון בולט למעלה? אולי הקצה של המזלג חופר בדיפון הדלת? או הקאיאק יצא מהשמשה הקדמית (קרה לי, באשמתי, אני מודה – לא צחקתי).

סריקה מהירה שלא שכחנו כלום על הקרקע/חניה/גג הרכב – ויאללה הביתה למקלחת!

לפני שסוגרים את הדלת לבדוק בעדינות ששום דבר לא נוגע, יכול להתפצח – בעיקר שמשות אחוריות וכיסויי רמקולים. צילום: רוני נאק

איתי בלי די
יום שישי אחר הצהריים, סוף דצמבר עננות בשמיים.
חושך מסביב, רוכבים ללא תאורה אנוכי וניב.
בניסיון להרוויח מעט אור, החלנו לטפס רגלית מעלה במדרון. השיפוע הפך בלתי אפשרי, נעצרנו והבטנו סביב.
פנס נדלק בחשיכה, צעקנו אל עבר הדמות שהתקרבה. ברכנו את הנער לשלום, בדואי רכוב על חמור באזור ללא מסתור.
ההפתעה הייתה גדולה, נפגשנו קודם במנזר מאר סאבא. מבט תמהה נשלח לאוויר, כלל לא סביר.
אמרתי לניב "בוא נזרום, לך תדע". וביקשנו כיוון להמשך רכיבה, "היכן קידר?" בערבית לא ברורה.
האורח אמר והציג נתיב, לרדת לואדי ומשם להמשיך.
נפרדנו לשלום, והוא שב על עקבותיו.

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

בהחלט מוזר, אך יסתבר כנכון. הוחלט לצאת במשנה זהירות, ירידה ארוכה אל בין ההרים.
השביל משובש, וללא תאורה התקדמות קשה.
עברנו מערות, וגדרות סביב חורבות נטושות.
בתחתית מעבר מעל נחל קדרון, מקום בו רכבנו בתחילת המסע. 
עת ירדנו מקידר דרום לכיוון מאר סאבא, בצד הנגדי.
נזכרים בתמונות עם פלסטיני ואמו, שהיו בדרכם למנזר. נפגשנו מול העמוד שציין ST SABBA ומשם, הדרך תלולה וקצרה.
המנזר קסום ומיוחד, ואנו בילינו בו זמן ממושך במזמוז קפה ושיחה עם חמודי והנערים.
לרגע לא חשבנו שבחזרה לכיוון הר מונטר, דרכנו יצטלבו בשנית.

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

נריץ עלילה שוב לפנים כאמור צמד הרוכבים ללא אמצעים, אין תאורה והניווט לפי גבולות גזרה.
באין קליטה, נקודות ציון מוכרות הופכות למפה.
עצרתי לבחון את השביל, מגשש באפלה בין מספר דרכים שאינן ברורות. חשוך מאוד, וקשה לראות.
כלבי הבדואים נשמעים מרחוק, ואנו מתקדמים עם חששות.
מוזר איך אנדרנלין מנטרל, הקור והפחד נעלמים.
התקרבנו אל מספר מבנים, ולכל צעקות בדואים הכלבים מתרחקים.
משם עלינו אל הרכס חזרה, ושוב נביחות מתוך חשכה. אני וניב צועקים לאפלה, ופתאום אני מבחין בדמות מסתתרת מאחורי גרוטאה נטושה.
מתוך סקרנות צעקתי אל חלל האוויר "תן את האקדח הכלבים מתקרבים!".
לפתע תנועה, הצללית נעלמה ואיתה הכלבים חזרו לתוך האפלה.
צעדים מרוחקים ברקע נשמעים, ואני מוצא נחמה בעובדה שאותנו לא רואים. 
הגברנו קצב, קידר כבר אינה רחוקה. מאמץ אחרון, להגיע במהרה.
המתח נופל, הקור חודר.

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

אנחנו יושבים במכונית, זמן לסיכומים.
באוויר עולה מסקנה, לכל מסע יש שעה נכונה.
חובה להכין שעורים, וללמוד מפות ושבילים. אין לשכוח ציוד מתאים, תאורה ומכשיר לניווטים.
לרגע נדמה היה שזו סתם הזיה, אך סיפור אמיתי בו מככבים ניב ואני.
כפי שחבר עם חוכמת חיים אמר לי בפנים: "טיול מסיימים כפי שמתחילים".
יתכן והייתה כאן הכוונה עליונה, הכול הסתיים לטובה. טיול קידר דרום אל מאר סאבא, וחזרה דרך הר מונטר או ליתר דיוק מאזור הוואדי למרגלותיו. 
כבר מתחילים לתכנן את פרק ההמשך אולי נעלה לג'אבל שייח

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

רוני נאק

כעיתונאים יותר מדי פעמים אנו מחפשים מה לא טוב במשהו. מוצאים את הפגמים הקטנים ביותר ומרימים דגלים אדומים כדי שאתם – הצרכנים – תהנו מהניסיון שלנו ותימנעו מטעויות כואבות – בדרך כלל לכיס. וכשקבלתי מ-בייקוויזר, היבואנית של טובוליטו, את הפנימית המחוזקת שלהם חשבתי לעצמי "נו. בוא נראה מה הם קלקלו". אבל עוד קודם.

כמה עולה? 159 שקלים

איפה להשיג? כאן

97 גרם של עמידות בפני תקרים. רק 19 גרם כבדה יותר מהטובוליטו הקלה. מתאימה יותר לרוכבים אגרסיביים ושטח ישראלי קוצני במיוחד. צילום: רוני נאק

פנימיות טובוליטו – ההן הכתומות – לא עשויות מגומי כזה של צמיג או פנימית רגילה, אלא מחומר טרמופלסטי שמקורו דווקא בתעשיית מערכות השמע והרמקולים. געו פיזית בפנימית ומיד תחושו שמדובר כאן בחומר שונה מאוד מאותו גומי שחור של פנימית רגילה. אין סימני החלמות או הדבקות לאורכו – וגם אין ג'יפה שלא נדבקת לחומר ההיטקי הזה. המשקל העצמי של פנימית 27.5 אינצ' עומד על 78 גרם בלבד.

ועכשיו – מכיוון שאנחנו כאן בישראל הכי קשוחים שיש – פיתח היצרן לפי דרישות בייקוויזר גרסה מעובה ומחוזקת של פנימית ההרים. התוספת היא שכבת הגנה חיצונית נוספת – שקופה – על ההיקף החיצוני של הפנימית כדי לספק עוד שכבת הגנה קשוחה בפני סלעים משוננים, קוצים, שברי ענפים וכל מה שיכול לנקב פנימית בשטח. המשקל כפי שנמדד על אותו משקל בדיוק ששקל את הפנימיות הקודמות עומד על 97 גרם בלבד לפנימית 27.5 אינצ' – רק 19 גרם יותר מהטובוליטו ה"רגיל".

ונטיל שהבריג עצמו החוצה היה הגורם היחיד לירידה בלחץ האוויר. תיקון קליל בשטח. צילום: רוני נאק

ההרכבה על אופני ה-AM 150 מ"מ שלי לא הייתה שונה מהותית מכל פנימית רגילה. שמתי לב אבל לקושי מסויים של הפנימית להתפתל ולהתיישב טוב בתוך הצמיג. אולי חיכוך רב יותר עם הדפנות מבפנים. בכל מקרה צמיג מאקסיס עלה חזרה על החישוק – ויצאנו להרים עם 30 PSI בכל קצה.

מאז עברו כחודשיים ובהם ביקרנו פעמים רבות בחורשים, בנ"ש, וחיבקנו עצים רבים וסלע אחד או שניים. רוב הרכיבה התקיימה לפני הגשמים החזקים ונהננו מהמיטב של הקוצים שיש לארצנו הנפלאה להציע. ומה שיש לי לספר לכם זה כלום. לא היה כלום. פעם אחת ירד האוויר (וצחקתי צחוק מרושע) אבל אז גיליתי שהונטיל לא היה מוברג עד הסוף ולא אטם. השלמות של הפנימית נשמרה לאורך כל הרכיבות הנ"ל. זהו.

יקרות? כן 159 שקלים לפנימית זה לא זול. מצד שני אלו כנראה הפנימיות האחרונות שתקנו.

הסתכלו היטב – מקרוב ממש – כזה יותר כבר לא תראו. צילום: רוני נאק

רוני נאק

ק.ט.מ הפתיעה עם ה-PROWLER שהופיע – אחרי פיתוח מזורז למדי – בקו הדגמים של יצרנית האופניים מאוסטריה.  והיא הפתיעה מכיוון שהתצורה של האופניים האלה רחוקה למדי מהקו המסורתי של כפי שהוכתב על ידי דורות של LYCAN במגוון גרסאות וטעמים שרכבנו עליהם לאורך השנים – והפתיעה מכיוון שהיא קולעת בדיוק למרכז הטרנד כפי שמוכתב בעיקר על ידי יצרני האופניים האמריקאים וזה אומר גלגלי 29 אינצ', מתלים עם מהלך ארוך של 130 מ"מ ויותר ושלדה עם גיאומטריה אגרסיבית עם אופי אנדוריסטי. הנה האינטרפרטציה (נסו אתם לכתוב את המילה הזו אחרי שתי בירות) של ק.ט.מ לז'אנר – ונקדים את המאוחר: אהבנו.

מבחן אופניים ktm prowler sonic צילום: רוני נאק

PROWLER

משחר לטרף – אם בדיוק ברחתם לים בשיעור אנגלית. הם לפי הגדרת ק.ט.מ "אופני הרפתקאות". לא בהכרח  מעלית אנדורו שיודעת רק לרדת – אלא גם בעלי כושר טיפוס טוב ויכולת בריאה לכסות מרחקים מבלי לקרוע את הרוכב עם משקל יתר או התנגדות מוגזמת לגילגול. הבסיס הוא שלדת קרבון – בה גם הזרוע האחורית היא מקרבון. מתלה נדנדה יוצר לחץ לינארי על בולם הזעזועים האחורי. זווית הגיאומטריה מספרות את עיקר הסיפור: זווית היגוי של 66.5 מעלות, זווית מושב של 76.5 מעלות, תמוכות שרשרת של 436 מ"מ ודרופ די גדול של ה-BB בשיעור של 30 מ"מ ובסיס גלגלים ארוך (מידה M) של 1209 מ"מ.

מבחן אופניים ktm prowler sonic צילום: כרמית ארנרייך

 איכות הגימור הכללית ברמה גבוהה מאד, יש ניתוב פנימי לכבלים והכל סגור ברמה הראויה למותג פרימיום. מהלך המתלים – בשתי הקצוות עומד על 150 מ"מ מכובדים- על כל המילימטרים הנ"ל פוקדים מתלים של FOX קאשימה DPS עם 3 מצבים וצירי בוסט לפנים ומאחור. אם אתם חובבי קאשימה תמצאו אותה גם במוט המושב של FOX. עוד ברשימת איבזור החלומות תמצאו מעצורי  MAGURA MT עם דיסקים בקוטר 180 מ"מ בכל צד – וקליפר קדמי מקסים למראה עם ארבע בוכנות זעירות – חמוד ביותר. על העברת הכוח יש סט מלא של SRAM XX1 עם קסטת 12 הילוכים 10-50 וגלגל"ש קדמי של 34 (אנחנו רכבנו על 30 באופני הבחינה). עוד אציין את סט הגלגלים הנאה של DT שלא רק התגלגל נהדר הוא גם קל מאד. ולבסוף צמיגי אלברט השמן של שוואלבה אגרסיביים ברוחב 2.4.

כל הכבודה הזו שוקלת רק 12.5 ק"ג והמחיר (קחו אוויר): 32,500 שקלים

מבחן אופניים ktm prowler sonic צילום: כרמית ארנרייך

רכיבה על הפראולר

ההרפתקה לקחה אותנו לסינגל המכרות החדש בתמנע – שביל שהמילה "מקסים" אפילו לא מתחילה לתאר את מה שהולך שם ובהחלט צריך להיות מוקד עליה לרגל לכל מי שרוכב בשטח. על פני 35 קילומטרים תתפנקו עם שווצ'בקים מהודקים, עליות ארוכות, קטעים המשלבים חול רך וסלעים קשים, לא מעט אבנים משוננות (במגוון צבעים יש לציין), מעלות חדים, מורדות מרחיבי ריאה והכל רחוק מהציביליזציה ככל האפשר בישראל.

המתלים בגרסה הזו של ק.ט.מ פראולר הם בהחלט סוג של כרית מרשימה למדי. בעיקר הפוקס 36 שבחזית שלפעמים מרגיש כאילו אין לו תחתית למהלך. המזלג מטפל היטב בדברים הקטנים בכל טווחי המהירות ומגהץ את השביל באופן מרשים ביותר ומשאיר הרבה כוח לדווש. מאחור המתלה חש מהודק יותר ויותר מתקמצן לשחרר את המהלך שבו. כך שלשם האיזון מצאתי עצמי לבסוף רוכב עם בולם אחורי משוחרר והקדמי על מצב הביניים. במהירות גבוהה, וקפיצות מזדמנות הפראולר יציבים מאוד ונוטעי בטחון גם בקטעים המשובשים ביותר – דוחפים לתקוף בקצב מהיר.

מבחן אופניים ktm prowler sonic צילום: כרמית ארנרייך

לזווית המושב הזקופה יש תרומה רבה ליכולת טיפוס מצויינת. לזה עוזרים לא מעט משקל עצמי נמוך, 12 הילוכים נהדרים וצמיגים אגרסיביים אשר התאימו בול לשטח של תמנע. העדפתי להשאיר את הבולם משוחרר כאמור כדי שימשיך לטפל בפני השביל גם בטיפוס – וזה פינק אותי בחזרה עם עקיבה מצויינת ויכולת גיהוץ מרשימה – מעט בובינג היה מחיר שלא איכפת לי לשלם במקרה זה.

לקח לי מעט זמן להתרגל למעצורים של MAGURA – כבר פגשתי בעבר את המערכות של היצרן הזה אבל זה היה המפגש הראשון שלי עם הדגם בעל 4 הבוכנות. עוצמת הבלימה טובה – אבל נחותה רק ביחס ליכולת המינון המדוייקת ולעמידות בפני דעיכה במורדות ארוכים. מאחור הייתה חסרה לי קצת יותר נחישות ובעיקר נשיכה ראשונית יותר חדה.

למרות תמוכות השרשרת הקצרות וזווית היגוי שמרנית – הפראולר מעדיפים קווים ישרים. הם דורשים הרבה שפת גוף כדי להשכיב אותם לתוך פניות ופחות ששים לזגזג בחדות. יחד עם זאת הם נטועים מאד תוך כדי פניה, וקל מאד להגיע לקצב מאד מהיר על השביל אם רק תרצו בכך.

מבחן אופניים ktm prowler sonic צילום: כרמית ארנרייך

מתקפלים לרכב

גם אם ק.ט.מ לא מגדירה את הפראולר כאופני אנדורו – יש בהם לא מעט מזה. והם מקריבים קצת בצד האנדורו כדי לתת הרבה יותר בצד של העליות ויכולת הטיפוס הטובה. ככאלה הם יתנו לרוכב כלי רב-יכולת שלא יעניש במרחקים הארוכים אבל גם ייצר חיוכים בקטעים טכניים ומורדות מהירים. קשה להתעלם מתג המחיר הזה 31 וחצי אלפי שקלים זה סכום מרשים – אבל מקבלים כאן הרבה מאד – וגם, אחרי שהדרתי ישבני מאופני קצה במשך זמן רב, מרגישים בהחלט לאן הכסף הלך. האם זה שווה לכם? 

מבחן אופניים ktm prowler sonic צילום: כרמית ארנרייך

איתי בלי די

סינגל מסולע במגמת ירידה, המזלג מתמודד אך זנב השלדה רוקד. מהירות עולה והקושי נבנה, נעלים אוחזות על פדל פלט מקפצות.
מדובר באופניים canyon spectral 2018 מהלך 140 מ"מ מאחור ולפנים מזלג 150 מ"מ. הם מוגדרים כאופני trail למגוון סינגלים  xc – enduro הכל כלול.
הבולם האחורי rockshox deluxe מעניק תחושת חיבור מידית, וכל פעולה מייצרת תגובה עם עצבנות קלה.

ברגע של הארה חולפת בראשי מחשבה, בולם אוויר עם מיכל חיצוני אינו סתם אביזר אופנתי.
ישחקו נא הבולמים לפנינו!
בולם אוויר vs בולם אוויר עם מיכל חיצוני.
מה דומה? 
שניהם מוגדרים כבולם אוויר.
מה שונה?
בולם אוויר סטנדרטי מכיל את כל המרכיבים בגוף אחד, לכן כמות שמן מוגבלת ויכולת קירור פנימית.
בולם עם מיכל חיצוני כבד יותר, מבנה זה מעביר את השמן והבוכנה השולטת בזרימתו אל תא חיצוני.
לכן כמות השמן גדולה יותר, והקירור אפקטיבי ושומר על טמפרטורת עבודה נמוכה לאורך זמן.

התקבלה החלטה, יש לבצע החלפה!

בולם נבחר rockshox super deluxe מצויד במיכל חיצוני.
שוב אני יוצא אל השבילים, אותם סינגלים מוכרים בחורשים. הנתונים זהים, פרט לבולמים.
יורד מדרגות סלע בביטחון, אין נדנוד של רכות מוגזמת או קופצניות של נוקשות.
הבולם האחורי סופג, אך המתלה אינו מתנודד. אני עובר את המקטע, ומסמן הצלחה מלאה.
שלב הבא לזרימה מהירה, סינגל ארוך בירידה. השטח זרוע בסלעים, וחריצי מים בעומקים שונים.
אני רוכב מהר מתמיד, המתלה עוקב מבלי לקפץ וכפות הרגלים נשארות צמודות לפדל הפלט.

שלב הסיכום, הצלחה!

מסתבר שגם canyon חושבים כמוני, מאחר ובשנתון 2019 אופני spectral מגיעים  לצרכן עם בולם אוויר בעל מיכל חיצוני.
השפה הנפוצה כיום בתחום אופני הרים, היא "אינדורו". לכן הדרישות גדלות, ואופני טרייל זוכים לעדכונים כמו האחים הגדולים.
כמובן שיקול עלות תמיד יעמוד מול עיני היצרן, והתועלת נקבעת לפי שימוש הצרכן.
אני זכיתי לזריקת מרץ בזכות השדרוג, והחלפת אופניים תדחה בינתיים.
רכיבות מהנות, זכו לקפיצות!

רוני נאק

אתם מכירים אותם. דקתלון שכניסתה לישראל הכתה גלים בעולם שיווק מוצרי הספורט – ואחרי קשיים רבים – פותחת חנות שניה בישראל. החנות ממוקמת בלב תל אביב – בפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד ועתידה לשרת את תושבי תל אביב וערי הלווין.

כרגיל בחנויות דקתלון המבחר מסחרר וגם המחירים נגישים בהתאם. כדי להתאים את החנות לצרכי העיר לא כל 70 ענפי הספורט של החברה מיוצגים כאן אלא רק 50. בנוסף, כדי להתמודד עם מגבלות המקום יש עמדות רבות שבהן אפשר יהיה לחוש ולמשש את המוצרים ולהזמין אותם מיידית ממסוף צמוד. אם המוצרים בישראל האספקה תגיע תיהיה תוך יומיים – עם אפשרות למשלוח עד לבית הלקוח בכל מקום בישראל.

• רכבנו על אופני הרים של דקתלון

בנוסף מתחייבת דקתלון לזכות מוצרים פגומים עד שנה ממועד רכישתם (אם זה פגם יצור וכיוב').

בחנות בתל אביב תמצאו קורקינטים, אופני עיר ואופני הרים, ציוד רכיבה מכל הסוגים וגם רולרבליידס, ביגוד ואביזרי ריצה, ספורט ימי ועוד מבחר עצום.

רוני נאק

רוזן מינץ – יבואנית אופני מרידה – פותחת את 2019 עם היצע גדול ומגוון של דור חדש של אופני הרים חשמליים. טווח המחירים נרחב ומתחיל מכ-15 אלף שקלים לאופני 29 אינץ' עם זנב קשיח ועד לכ-33 אלפי שקלים (מחירים רשמיים – חברי מועדון נהנים מהנחה משמעותית) לאופני חלומות עם איבזור קצה ולוק מדהים. כל דגמי האופניים מונעים עם מנועי שימאנו – להם יש שירות ואחריות בישראל על ידי DAA – וסוללת 504WH נשלפת עם יתרונות של פיזור חום עדיף, קלות לטלטל לטעינה שלא בקרבת האופניים ועוד. משקל המנוע של שימאנו עומד על כ-2.8 ק"ג ומידותיו הקומפקטיות מסייעות לשמור על מרווח גחון טוב בשטח. האחריות למערכת החשמלית היא לשנתיים.

לטעימה רכבנו בקצרה על שני זוגות: MERIDA E-ONE SIXTY 900 – גדולים ואגרסיביים במשקל של 22.4 ק"ג ומצויידים היטב עם מזלג LYRIC, רכיבי שימאנו XT ועוד – המחיר 27 וחצי אש"ח. 

• אם שכחתם יש לרוזן מינץ גם GT חשמליים די טובים

• למידע נוסף על אופני ההרים חשמליים של רוזן מינץ

זוג שני ומאד מפתיע היה MERIDA E-ONE TWENTY 500 – אלו אופני שבילים עם מהלך של 130 בחזית ו-120 מ"מ מאחור וקיט אביזרים של SUNTOUR. המנוע זהה לזה שבגרסאות היקרות יותר כשהשינוי הוא בצג המידע ומתגי ההפעלה שעל הכידון. המחיר שכרגע במבצע עומד על 15 אלף שקלים בלבד. ומרכיבת התרשמות קצרה בבן שמן ותל חדיד אני יכול לומר שהאופניים האלו מאד הפתיעו לטובה – מצפה למבחן ארוך ומעמיק יותר.

בנוסף צפויים רוזן מינץ להעשיר בקרוב את הליין החשמלי שלהם עם אופני עיר חשמליים בשם אספרסו שיגיעו גם הם עם המנוע של שימאנו ויהיו מצויידים במעצורים הידראוליים, מתלים וטווח רכיבה עצום. המחיר יעמוד על כ-13 אש"ח. וזה לא הכל – בקנה גם סחורה חשמלית של רוקי מאונטיין אשר בימים אלה נמצאת בתהליכי תקינה. כשנוכל נשים ישבן גם עליהם.

כרמית ארנרייך

אז אם אתם עדיין מתלבטים, דעו לכם שאתם לא לבד. הנה הסיפור שלי:

אני רוכבת שטח מזה כ-6 שנים, נוטה יותר לכיוון האנדורו. את הרומן שלי עם האופניים התחלתי עם "ירושה" של אופני ספשילייזד זנב קשיח 26 אינץ' ורכיבות בנמל תל אביב – די סטנדרטי. אחרי חברות ב"גרופי" והתקשרות עם המון רוכבים מכל מיני סוגים השתדרגתי לאופני SJ של ספשילייזד שיכוך מלא. כשאלו התעייפו התקדמתי והגדלתי מעט את קוטר הגלגלים ל-27.5 כשברגמונט טריילסטר 9.0 מהודרים-אך-קשוחים באמתחתי. מצאתי בהם את האיזון הנכון בין זריזות ליכולת לספוג את כל השטויות שאני עושה בשטח. איתם אני רוכבת עד היום ונהנית מכל רגע!

אז למה בכל זאת חשמליים אתם שואלים ?

שמחה ששאלתם

שנים שאני משפצרת לעצמי את חבורת החברים שרוכבים איתי. הגעתי למינון המורכב מחברים שמושכים אותי בקצב (בעליות אני נשפכת או שהם צריכים להאט את עצמם ובסוף גם לחכות לי עם פרצוף משועמם בראש המעלה) ובניהם בן הזוג האהוב שלי. וכמה חברים אחרים הרוכבים בקצב שלי או קצת פחות מהירים וטכניים ממני.

בהתחלה זה היה מן רעיון הזוי כזה: "אולי אני אקנה אופניים חשמליים?". ומיד טלטלתי את ראשי לשלילה ואמרתי לעצמי: "אני? מה פתאום!  שאני אוותר לעצמי ככה?".

ופה ושם התחילו לצוץ כל מיני מותגי אופניים שהביאו את הדגם שלהם בחשמליים. ניסיתי אותם "על הדרך", כמו שאומרים, רכבתי על ברגמונט חשמליים עם זנב קשיח שבדקתי בחורשים ומצאתי שהקרנק שלהם ממש נמוך לי. היה גם ניסיון עם GT חשמליים שניסיתי בגבעת המורה כשאני רוכבת מאחורי אישי היקר והמהיר ומדרבנת אותו בעליה. אותה עליה שעבורי הייתה מחושמלת ללא מאמץ והוא ירק שם דם. אך אף אחד מהם לא באמת עשה לי את זה.

החשמל היה כיף והוריד משמעותית את המאמץ בעליות הקשות. במיוחד בעליות הטכניות. אלה התובעות אחרי מאמץ אירובי, גם מאמץ אנאירובי נוסף שכבר לא היה לי לתת כשאני על אופנים ללא מנוע. אבל עד לפני כחודש לא מצאתי את הדגם שאפשר לי ליהנות מהמשך הרכיבה בסגנון הטכני בירידה שאני כל כך אוהבת וגם את התמיכה בעליות שמנוע העזר החשמלי מאפשר. והאמת שזה גם לא היה לי כל כך לחוץ לבדוק ולחקור את זה כי מה, "שאני אקנה חשמליים? ". לאן ילך כל הכושר שלי שכבר הצלחתי להרוויח ביזע לא קל בכלל? וכל הדיבורים בקבוצות האופניים על כמה זה רע, ואיזה נורא זה "החשמלוקים שיותר גרועים מאופנועים כי אפילו לא שומעים אותם מתקרבים במהירויות גבוהות". בסופו של דבר זה נשמע כמו דיבורי קנאה, אבל באמת דאגתי לזה שבסוף אני לא אעשה מספיק ספורט.

אפקט תמנע

אחרי הסמרתון השנה (2019), כשנקרתה בפני ההזדמנות לרכב בתמנע בסינגל המכרות החדש שאורכו כ-35 ק"מ, בדקתי לעצמי את האפשרות לקבל אופניים חשמליים להדגמה (ולא היה משנה לי בכלל של איזה יצרן) כי אורך המסלול קצת איים עלי וחשמל היה בהחלט מפיג את החשש הזה. לצערי הפרוצדורה קצת בירוקרטית ודורשת הרשמה מראש והמתנה יחסית ארוכה. אז החלטתי שאוותר על החשמליים ועם קצת מאמץ נוסף חשבתי שאצליח לסיים את המסלול – בראבק.

סביב הק"מ ה-30 התחלתי להרגיש שכל הגוף כבד לי, שאין לי אוויר, הראש תקוע ברצפה וכל אבן מוציאה אותי משיווי משקל. פשוט נגמרתי. לקח לי כיומיים להתאושש מהחוויה ובינתיים המשכתי עם הרגשת החמצה קלה שלא סיימתי את כל המסלול ואני חייבת לתת שם אקסטרה 5 ק"מ כדי להרגיש טוב עם עצמי.

בינתיים הספקנו לרכב עוד כמה סינגלים מעניינים במקומות נוספים ביניהם סינגל חוף הכרמל שנפתח לא מזמן וחובה בתוכו 42 ק"מ של עבודה ללא מנוחה. ושוב קיצרתי. ושוב הרגשת החמצה.  שתי חובות בחודש אחד!

הארה

וככה,כשאני אוגרת חובות, חזרתי לעבודה. באמצע יום עבודה פתאום קיבלתי טלפון מרוזן מינץ אליו פניתי כשנזקקתי לחשמליים. הוא אמר שהאופניים החשמליים להדגמה נמצאים אצלו בחנות אם אני רוצה, שאגיע לאסוף – עכשיו. זה היה בפורים (זוכרת שהגעתי לחנות מחופשת לחתולה. מיאו…) היו לי ימי חופש והופ הגעתי! לא שאלתי אפילו איזה אופניים מחכים לי. לא עניין אותי הדגם, לא חקרתי עליו ברשת או אצל חברים. הייתי יחסית אדישה: "יש חשמל וזה מה שחשוב" חלפה המחשבה בראשי.

הבחור האדיב מהרשת היה נחמד מספיק והעלה לי את האופניים על המנשא של הרכב כך שלא הייתי מודעת עדיין למשקל המטורף שיהיה עלי להרים כשארצה לקחת אותם אל מחוץ לאזור שלי.

23 ק"ג, פחות או יותר, של שלדה, סוללה וצמיגים עבים ברוחב 2.8 שאני פשוט לא מסוגלת להרים! וגם להוריד אותם ממנשא הגלגל של הרכב שלי, התגלה כפרוייקט משמעותי לגב המיוסר שלי. עם לוגיסטיקה מוגבלת, נאלצתי לוותר על ההנאה שבלרכוב איתם רחוק מהבית ולהסתפק בבחינה שלהם ביער הקרוב ביותר לביתי – יער חורשים.

דרופ של גיבורים

קבעתי עם חבר להיפגש ביער בבוקר המחרת לרכיבה משותפת. החבר לא חשמלוק אבל קיבל את המידע וזרם איתי. בבוקר המחרת, בדרכי לפגוש את החבר איתו קבעתי, התערב הגורל/הקארמה והיקום (כולם בבת אחת!) והציבו לי שני רוכבים על חשמליים. גם הם בדיוק בכניסה לסינגל והתחילו את הרכיבה, הציעו לי באגביות שכזו להצטרף אליהם. אמרתי לעצמי:"למה לא, עד שידיד שלי שקבעתי איתו יגיע – אעשה סיבוב הכרות קטן".

הסיבוב הקטן הזה הפך לסיבוב גדול! מסתבר שגם את האופניים החשמליים ניתן לאתגר במיוחד בעליות הטכניות. אז שני החשמלוקים הנוספים שהיו אסרטיביים מספיק הצליחו לדלג ולעלות מעל המון מכשולים שאני הייתי המומה שניתן לעבור בכלל ולקחו אותי למקומות ביער. יער שאותו אני מכירה כמו את כף ידי, ומכשלוים שאני לא מעזה להגיע אליהם מפאת קושי טכני ואירובי. והנה פתאום נפתח לי צוהר לעולם חדש ומזהיר. הכל עביר!

הרגשתי כמו אופנוע! קיפצתי ודרסתי עליתי ודחפתי כמעט הכל בסינגלים קשוחים יחסית שהייתי מוותרת לעצמי שם המון כשאני עם אופניים ללא מנוע עזר.

הגלגלים השמנים נסכו ביטחון וייצבו אותי בצורה מדהימה על קרקע מלאת קוצים, אבנים, סלעים, בורות ושיפועי צד משתנים. השילוב בין הבולמים ששיככו את מרבית הקשקושים לבין הגלגלים העבים שדרסו הכול נתן תוצאה של יציבות מאוד מרגיעה. היתרון בחשמל – לא צריך לדאוג למשקל הגלגלים שמנים ששוקלים יותר ומתנגדים יותר לגלגול. אלו ברגיל דורשים כוח דחיפה אימתני ברגליים ועכשיו זה כבר לא אישו.

וכך אחרי סיבוב גיבורים מחושמל בחורשים והבנה בסיסית של היכולות של המכונה הזו, הרגשתי את האדרנלין וההתרגשות שהיתי מרגישה כשהייתי מצליחה לעבור בפעם הראשונה אלמנטים מסובכים בתחילת דרכי הטכנית.

קבעתי שוב ליום המחרת עם רוכב אפיקיסט לענייני עליות לעשות סיבוב ולאתגר אותו בעליות הקשות יותר של היער. לא יאמן, אבל אפיקיסט ראה את הגב שלי. אז נכון שזה מרגיש טיפה כמו תרמית אבל אני מחויכת ונהנית ולא צריכה יותר לחכות בין רכיבות בגלל שהגוף שלי מרוקן מאנרגיות.

כשהחזרתי את אופני ההדגמה חזרה לרשת ושאלו אותי: "נו, איך? ", עניתי עם חיוך מרוח כמו אחרי משתה של ארבע כוסות בפסח: "היה מעולה!". אפילו פירטתי ללקוח נוסף שעמד ודיבר עם המוכר של הרשת ששקל אם לקנות אותם, מדוע כדאי לו. מהחנות יצאתי עם תחושה כאילו השארתי את הכלב שלי בכלביה העירונית לתצפית כלבת. השארתי משהו שהיה לי כיף איתו ואני אוהבת, מאחור.

ניסיתי לשכנע את עצמי שהטכנולוגיה עוד אמורה להשתפר ושאני לא מסוגלת להרים את המשקל הזה, ולא מתאימה עכשיו הוצאה כזו, וזה בטח מלא טיפולים. וכמו שהבנתם, לא ממש חקרתי את הנושא לעומק.

ללחוץ על ההדק

אבל כחודש לאחר מכן, כשנסענו והגענו בטעות לאילת בחוה"מ פסח, בעוד אנו (אני ובן זוגי המדהים) רובצים על החוף בקצא"א ומתדיינים על מזג האוויר הסוער במרכז והשמש הקופחת עלינו בעיר השמש הנצחית, העליתי את הרעיון לקפוץ לחנות הרשת לבדוק כמה עולים האופניים האלו בעיר שאמורה להיות ללא מע"מ. ככה – להשכלה.

מה אספר ומה אומר, המחיר אמר את דברו. חטפתי את הזוג הכמעט אחרון מהחנות ועם לב רועש גועש ומתרגש וללא אוויר בריאות ועם דיסוננס מאוד גדול בין הראש ללב, קניתי והתחשמלתי לי. מוצפת רגשות והתלהבות. עוד על כביש הערבה צפונה וחזרה למרכז קבעתי רכיבה ליום המחרת (בגלל מזג האוויר דרך הסוכר הייתה הבחירה הכי הגיונית) ו…. עפתי מאושר!

אם היה אפשר לתאר לכם כך שתוכלו לדמיין בעיני נפשכם את הדבר שגורם ללב שלכם לקפוץ משמחה ואת החיוך הנסוך על שפתותיכם – אז זה היה המצב אצלי.

מהירות, שיכוך, יציבות, ביטחון, הכל היה שם. אחרי הרכיבה בסוכר האופניים קיבלו  שם החיבה שלהם "המפלסת" (מבטא פרסי ל"מפלצת") ואני נהנית מכל שנייה איתם!

 וכדי שלא תחשבו שמטרת האופניים היא רק מדבריות. יום למחרת התייצבתי לרכיבה ביער קנדה, שתמיד היה מחסל אותי בגלל עליה הארוכה והסלעים שדורשים הרמת גלגל. עד שהייתי מגיעה לירידה נשמתי הייתה יוצאת. בניגוד לכל הפעמים הללו – על החשמל הייתה לי רכיבה כיפית. יכולתי לנשום ולשמור על ראש מורם, לעשות סיבוב ארוך יותר ולאתגר את החברים המהירים שלי שתמיד הייתי משתרכת אחריהם. עולם חדש נפתח.

אז אם לתמצת הכל אלו היתרונות והחסרונות של אופני הרים חשמליים – בעיניי:

יתרונות:

–         הנאה (מהנוף, מהרכיבה, מהאלמנטים)

–         לעמוד בקצב של רוכבים חזקים/מהירים.

–         יותר שטח/יותר ראנים/יותר ק"מ בפחות זמן

–         להגיע לירידות ולסינגלים הטכניים עם אוויר בריאות.

–         אפשרות להתמקד רק בטכניקה (סיבובים, מבט, גינות סלעים, מנח גוף).

–         להגיע לסינגלים ארוכים שפעם לא חשבנו לעשות

–         אין צורך בזמן התאוששות מהרכיבה

–         מהירות ונשימה מספקת באלמנטים הטכניים שמורידה את סף הנפילות בגלל חוסר כוח ואוויר.

– קביעת הקושי בעצמי – כיבוי/מצב עזר נמוך יותר מהמנוע במקומות שארצה להתאמץ יותר/שאין צורך להתאמץ.

חסרונות:

–         עוד מערכת נוספת להתעסק איתה (חשמל): עדכוני גרסה, חיי סוללה, זהירות בשטיפות של האופניים – והובלה שלהם.

–         משקל!

–         לחפש חברים חשמליים לרכיבה

–         למצוא אתגרים שונים מהרגיל

רוני נאק

אתם כבר מכירים את האופניים של מונדרקר – וגם אם לא מספיק מבט מהיר באופניים כדי להבין שיש כאן משהו שונה. והשונה הוא בשלדה אשר לוקחת לקצה את קונספט הגאומטריה הקדמית – ממש לקצה. עם משולש שלדה אחורי קצר וחלק קדמי ארוך מאד (עם תיקון קל של זווית ההיגוי) די קל להבין כבר במבט למה התכוון המשורר. והוא התכוון שתרכבו חזק ומהר!

קרבון + R בריבוע

עם גלגלי 29 אינץ' הגרסה הזו של הפוקסי האנדוריסטים של מונדרקר רלוונטיים (ואופנתיים) מתמיד. השלדה כאמור עשויה משני משולשי קרבון – כאשר החלק היחיד העשוי סגסוגת זו נדנדת המתלה האחורי וגם זו מחוברת על ידי גשר מקרבון. תמצאו כאן את כל הארסנל הטכנולוגי של המותג: מתלה ZERO בו בולם הזעזועים מותקן בין שתי נקודות נעות, מהלך אחורי של 150 מ"מ, ניתוב כבלים פנימי, צירי BOOST רחבים וכמובן אותה גאומטריה ייחודית עם זווית ראש של 66 מעלות, תמוכות שרשרת קצרות של 435 מ"מ, BB דרופ זעיר של 21 מ"מ וזווית מושב של 70.5 מעלות אשר תנסה להקל עליכם במעלות.

קיט האיבזור כאן נושק להגדרת ה"קצה" והוא בהחלט על הצד הסקסי והיקר. לפנים מזלג פוקס 36 עם ציפוי קשימה ומהלך של 160 מ"מ. הבולם האחורי גם הוא מפוקס DPX2 עם שלושה מצבים וכמובן…קאשימה. העברת הכוח היא על בסיס מערכות SRAM עם 12 הילוכים. מעביר אחורי X0 מפוקד על ידי שיפטר GX איגל המקפיץ את השרשרת על קסטה 10-50.

מעצורים ממשפחת CODE של SRAM ואלו נושכים דיסק 200 מ"מ בחזית ו-180 מ"מ מאחור. לקליפרים 4 פיסטונים ועשויים מיציקת אלומיניום. אפשר לכוון את מרחק הידית מהגריפ ויש עוד סבך טכנולוגי שבעיקרו אמור לתת לך יותר ביצועים ברכיבה אגרסיבית.

האיבזור ההקיפי הנוסף, כולל מוט מושב קצר יחסית של 125 מ"מ מגיע ממותג האיבזור הביתי של היצרן – OneOff וזה יכול להיות כידון מקרבון, סטם, הדסט וכיוב'. למעט הגלגלים. אלו של DT מסדרה E1700. וזה אחלה. כדי לסגור את החיבוק האוהב עם הקרקע תמצאו צמיגי מאקסיס מיניון בחזית ואגרסור מאחור.

המשקל מוכנים לרכיבה עומד על כ-14.0 ק"ג המחיר: 30,000 שקלים

רכיבה

שימו עליהם ישבן ומיד תרגישו את האורך של האופניים האלה. החרטום הארוך מתבטא גם בריץ' משמעותי ואפילו עם שלדת M הפוקסי הרגישו לי גדולים ובעיקר ארוכים. אחרי פרק סט-אפ שאינו שונה מכל כיוון ראשוני אחר מוכר עם כ-25% סאג לפנים ומאחור – יצאנו לחבוט בשבילים. וכמו שאמר המשורר – האופניים האלו מבקשים שירכבו אותם מהר וחזק. היציבות הכיוונית מרשימה מאד, המתלים בולעים יפה חירפוצים קטנים ונחיתות מרגישות רכות כמו להתיישב על ענן פלומתי. הם מעדיפים פניות קשת מהירות וארוכות על פני סוויצ'בקים הדוקים ואם הרכיבה שלכם לוקחת אתכם למקומות כאלה. הסתדרתם.

כפי שכתבתי בעבר על FOXY, צריך להסתגל לגיאומטריה הזו – וזה אומר סגנון רכיבה מעט שונה מהמקובל בקונצנזוס הסטייל-אמריקאי של התחום. בפניות יש להשכיב יותר את האופניים ולהעביר משקל רב יותר לגלגל הקדמי שיאחז. אם תרכבו על הגלגל האחורי תגלו שהפרונט חסר משקל, מאבד אחיזה ונוטה לתת-היגוי ורדיוסים גדולים יותר משהתכוונתם. זה לא האופניים, הפעם על הרוכב לשנות סגנון.

וגם כשאני מודע לנ"ל עדיין מצאתי עצמתי נאבק לשמור על הגלגל הקדמי בתוך בפניות-סיכה הדוקות, ולתמרן במעברים טכניים איטיים. צריך לרכוב הרבה יותר כדי להסתגל – ואז תקבלו רקטת סינגלים מהירה ביותר.

כדי לאזן את הכמיהה למהירות יש בלמים חזקים. מצאתי שהם מתאימים להגדרת התפקיד של האופניים האלה – ומשלבים עוצמת בלימה חזקה מאד ומינון טוב. לפנים או מאחור. ועם חרטום כזה ארוך, ומתלה מצוין, אפשר לבלום מאד חזק ומאד מאוחר. בהחלט יתרון בכל מירוץ אנדורו.

התשלום על כל מורד הוא מעלה לפניו, או אחריו. וגם כאן מונדרקר פוקסי RR היו טובים מאד. המתלה נותר אקטיבי תחת כוחות הטיפוס והוא מוריד את הכוח יפה לקרקע ועוקב אחרי פניה בקנאות. אם תנסו לרכון קדימה או לדווש בעמידה עם הרבה משקל לפנים יהיה קל יחסית לסחרר את הגלגל האחורי – לשיטתי הישארו במרכז האופניים ותנו עבודה. לגלגלים הגדולים יש יתרונות בדריסת המכשולים בטיפוס כמו במורד – ואם גלגל שיניים 32 הוא קשה לכם מדי – אפשר לרדת ל-30 שיניים בחזית ואז אני לא מאמין שיהיו הרבה שיפועים בסינגלים שלא תצליחו לטפס יחסית בקלות.

לסיכום

מונדרקר פוקסי RR 29 אינץ' הם ראשית כל אופני אנדורו ממוקדים. לרוכב תחרותי הם יתנו יתרון ככל שהוא ירכב מהר יותר ותוואי התחרות יהיה פתוח וזורם יותר. הפרשי גובה לא צריכים להטריד אף אחד כאן. מצד שני בתוואי טכני ואיטי צריך לעבוד קשה כדי להישאר על המסלול ולהאמין באחיזה של הגלגל הקדמי בכל פניה הדוקה. לטעמי עניין של תרגול. חבילת האיבזור כאן טובה מאד ואם יש תלונה זו תהיה לגבי חוסר עקביות בפעולת המעצור הקדמי. ולגבי המחיר, מאד גבוה באופן אובייקטיבי אבל מיישר קו עם אופניים דומים עם קיט ברמה כזו (מבלי לספור את מותגי המכירה הישירה מחו"ל).

רוני נאק

בזמן הכתיבה של הסקירה הזו הטמפרטורה מחוץ למשרד נושקת ל-40 מעלות. וקשה לחשוב על משהו שעלול חלילה לחסום משב רוח מרענן. אבל רק לפני כמה שבועות עוד היה קריר כאן. זוכרים את זה? ובאזורים רבים בארץ גם בקיץ יכול להיות צונן בשעות הבוקר. זכורה לי רכיבת אחת ביער בירייה (זה ליד צפת) כבסוף יוני היו שם בבוקר 15 מעלות וקפאו לי ה…אצבעות. חוצמזה יש כמה ציפורים נודדות שעשויות למצא עצמן חלילה במורזין. מי יודע.

ובכן וסט רוח נועד לשמור על החום של הגוף בתחילת הפעילות כשעוד קר או כשמגיעים למורד ארוך ומהיר אחרי טיפוס מתנשפים ומזיעים – מתכון בטוח להצטננות באמצע הקיץ. הדרישות הבסיסיות מהווסט הן שהוא: א. יאטום את הרוח. ב.ייעלם בשלוקר כשלא צריך אותו.

ובכן הזדמן לי לרכוב פעמיים עם הווסט. בסיבוב הראשון זה היה בלב מכתש רמון ביום קריר ואפרורי. שם הוא שירת אותי בשעה הראשונה של הרכיבה – עד שהשמש יצאה והגוף התחמם. אהבתי את הרוכסן שעולה ומהדק צווארון סביבך לאטימה טובה – וגם פתחי הידיים לא גדולים מדי ומאפשרים לאוויר קר לזלוג פנימה. אחרי שהתחמם הווסט מתקפל לתוך הכיס של עצמו – יוצר כרית קטנה בגודל של אגרוף – והוא נעלם בתא המרכזי של השלוקר בין הפנימית ספייר לחטיפי האנרגיה. המשקל עומד על כ-90 גרם (מקופל או פרוס זה אותו הדבר ).

• סינגל ביריה ל"מנהלים".

• איך לנסוע תמיד במכונית חדשה מהניילונים?

הרכיבה השנייה התקיימה ביום הגשום האחרון של חורף 2019 על סינגל גבעת המורה. יום קר מאד, סחוף רוחות ועם טפטופי גשם מדי פעם. הווסט נשאר עליי במשך כל הרכיבה. כשבמעלה אני פותח או סוגר את הרוכסן כדי לווסת את חום הגוף. כשירד גשם הוא התגלה כאטום לגמרי למים ושמר על הגוף יבש כמחסום בפני הגשם. עם "זנב" היורד נמוך ומכסה על המתניים והתאמה מדוייקת להיקף (שכל הזמן מנסה להתרחב) של הגוף הווסט רוח הזה.

האיכות הכללית של המוצר טובה מאד – ולא פגשתי בעיות של יצור או פאשלות. המחיר: 120 שקלים – לא הכי זול. אבל בהחלט שווה את זה. 

נ.ב. אומרים לי עכשיו שהווסט גם מתאים לריצה. בבקשה!

שטח

הדגם החדש מבשר שינויים בסדרת Top Fuel  של TREK המיועדת ל-XC. בין החידושים הוא כולל הגדלת מהלך בולמי הזעזועים מ-100 ל-120 מ"מ, עדכוני גיאומטריה ושינויים בשלדה. כל אלו מרחיבים את מעטפת השימוש ועתה הם יתאימו ליותר רוכבים ולמגוון רחב יותר של סגנונות רכיבה. זאת  מבלי לוותר על הזריזות, המהירות והביטחון שאיפיינו את TREK Top Fuel לאורך השנים.

יותר מהלך. יותר ביטחון. יותר שליטה. יותר מהירות.
דגמי ה-Top Fuel 120  החדשים מאופיינים בהגדלת מהלך הבולם הקדמי ל-120 מ"מ ואת מהלך המתלה האחורי ל- 115 מ"מ. זו שלדה חדשה עם גיאומטריה בעלת זווית ראש חדה יותר (הגדלת בסיס גלגלים) והארכת ה-Reach בקוקפיט המקנים לאופניים ולרוכבים יותר ביטחון ושליטה באופניים במיוחד במורדות תלולים. כהשלמה לאופני XC Trail Racing מהירים, מצויידים ה-Top Fuel 120  החדשים גם בכידונים רחבים, מוטות כידון (סטם) קצרים, מוטות אוכף מתכווננים מהכידון (עד 170 מ"מ מהלך!), מנגנוני נעילת בולמי זעזועים מהכידון לתקיפות ספרינט ועליות.

נאמנים למורשת הטכנולוגית של סדרת ה-Top Fuel 100 הפופולרית, כוללים דגמי ה-Top Fuel 120 החדשים את הפיצ'רים המוכרים של TREK:
Straight Shot downtube – לקבלת קשיחות מרבית ומניעת עיוותים ללא "קנס משקל" מיותר.
Knock Block – הגבלת ההיגוי המונעת פגיעת רגלי הבולם הקדמי בשלדה.
Mino Link – אופציית שינוי הגיאומטריה ליצירת תנוחת רכיבה מועדפת תוך הגבהת הציר המרכזי.
Control Freak – שיטת השחלת הכבלים המאפשרת את כל קומבינציות ההפעלה הדרושות.

דגמים ומפרטים – באלומיניום וקרבון.
סדרת ה-Top Fuel 2020  כוללת 4 גרסאות אופניים ושתי שלדות לבחירתכם. כל הגרסאות עם מערכות SRAM 1X12, חישוקי KOVEE אלומיניום או קרבון, מזלג קדמי פוקס 34 או רוקשוקס פייק.

מחירים טרם פורסמו.

רוני נאק

זה לא סוד שאופני הרים עם גלגלי 29 אינץ' ומהלך מתלים ארוך הפכו להיות הקטגוריה החמה ביותר בשוק – לפחות בקרב מי שעדיין מדווש ולא התחשמל. וזה לא נדיר לגלות היצע גדול וממותגים רבים של אופני 29 עם מהלכים של 150 ואפילו 160 מילימטרים. דבר שלא עלה על הדעת רק לפני שנתיים/שלוש. גם ג'יאנט זיהתה את המגמה הזו ולקראת 2019 חידשה את משפחת טראנס שלה – אבל עשתה זאת מעט אחרת. ואחרי הרכיבות לדעתי הם צדקו.

שלדה חדשה

בעולם של 150 מ"מ – זה היה כמעט מפח נפש ללמוד שלמתלה האחורי של ג'יאנט טראנס יש מהלך של 115 מ"מ. מה הם השתגעו? אבל לא רק – שלדת הקרבון של אופני המבחן עשויה קרבון. כך גם משולש/זרוע המתלה האחורי אשר מחוברת עם שתי נדנדות לבולם FOX DPS. הנתון המפתיע ביותר הוא זווית ההיגוי – 66.5 מעלות – שהיא שטוחה למדי לאופני שבילים עם גלגלי 29. זווית המושב היא 74.5 מעלות לעזור בדיווש יעיל, ה-BB דרופ עומד על 35 מ"מ בלבד ותמוכות השרשרת קצרות יחסית עם 435 מ"מ. איזון מעניין בין יציבות לזריזות תמרון.

המתלים הם שילוב של FOX DPS מאחור היושב בין זרועות המתלה ומספק מהלך של 115 מ"מ למתלה "מאסטרו" של ג'יאנט. בחזית יש מהלך של 130 מ"מ ממזלג FOX רית'ם עם משכך GRIP – בעל ציר BOOST רחב, וכיוון של שיכוך החזרה ונעילה.

על ההנעה מופקדת מערכת של SRAM ממשפחת NX (בסיסית למדי) בסידור של 1X12. עם גלגל שיניים קדמי עם 30 שיניים וקסטה 11-50 מאחור, מתקבל מנעד יחסי העברה רחב מאד – שגם הוכיח עצמו היטב ברכיבה.

על הבלימה מעצורי SRAM גייד מסדרה T. גם הם די בסיסיים – על דיסקים 180 מ"מ בכל גלגל וקליפרים בעלי 4 בוכנות.

עוד ראוי לציין את סט הגלגלים הנהדר של ג'יאנט עם נאבות בעלות שפיצים עם משיכה ישירה ואליהם שרוכים חישוקי קרבון קלילים ומאד יפים. צמיגי מאקסיז מיניון ברוחב 2.3 – מביאים גומי אגרסיבי למדי לחבילה הזו.

המשקל עומד על 13.5 ק"ג מוכנים לרכיבה והמחיר לצרכן 21,900 שקלים

רכיבה

בואו נתחיל מהסוף. התאהבתי באופניים האלה. פשוט כך. ללא ציפיות מיוחדות, ואחרי שני מבחנים קודמים של אופני-קצה סופר יקרים, לא תיארתי לי שהטראנס של 2019 יכניסו אותי לכזה…טראנס של רכיבה. ואלמלא החמסינים הפסיכיים שהכו בנו בימים שהאופניים היו אצלי, הייתי כנראה רוכב כמעט בכל יום. פשוט עשו חשק לצאת לשטח.

רכיבה ראשונה במכלול השבילים של בן שמן – ימים ספורים לפני השריפה – חשפה כמה דברים. אבל יותר מכל התבלטה השלדה והמתלה האחורי. זה עובד בצורה נהדרת, אקטיבי מאד ומגהץ את השטח בקנאות. תוצר לוואי של העקיבה המדוייקת יהיה רמת אחיזה גבוהה מאד, גם בדרדרת ובתנאים שמתלים אחרים יגרמו לזנב לפסוע הצידה. בין הכחול לירוק ועוד כמה פיראטים גיליתי שהמצורים של סראם – אותה סדרת T – די מעצבנת. התעסקתי איתה הרבה וזה כלל פירוק מלא של המנוף מהכידון כדי להגיע לבורג הכיוון הקטן שבפנוכו. וזה רק לקראת סוף מהלכו החל לספק את הסחורה. אחרי התקל הראשוני הם התחילו לעבוד יפה ונשכו חזק ובצורה שקל למנן.

עוד גיליתי בבן שמן כי המזלג משוכך הרבה יותר מהמתלה האחורי – זה הרגיש נוקשה יותר, לא נכנס מספיק לעומק המהלך ויצר אי דיוקים בהיגוי. את היום הזה סיימתי עם תחושה שיש כאן פוטנציאל אבל…

רכיבה שניה על סינגל חוף הכרמל החדש. מקסים. מזג נפלא – ובאמצע השבוע הסינגל היה כולו שלי. הללויה. למוד הלקחים מבן שמן התעמקתי הפעם בעיקר במתלים. הוספתי מעט לחץ מאחור והפחתתי כ-15% מלחץ האוויר המומלץ במזלג. ניטרול של הבוררים וסט-אפ מחדש עד שהגעתי לאיזון הנכון. ואז פתאום נפתחו השמיים ומלאכים ירדו מטה תוקעים בקרנות יער. העסק עבד נפלא! הגלגל הקדמי כבר לא דחף בפניות, המתלה מאחור איפשר דיווש חזק יותר בעמידה – והשביל עבר תחת הגלגלים במהירות ובכיף גדול.

בונוס לזווית ההיגוי השטוחה יחסית היא יכול טובה במורדות ובאלמנטים טכניים. והג'יאנט נותנים הרבה בטחון על שבילים מתפוררים או אם סלע מפתיע במורד או במעלה. המתלה האחורי מרגיש "ללא תחתית" והוא סופג כמו גדולים וטובים ממנו.

מה היינו משנים?

בטח כבר ניחשתם שהבלמים בסט אפ הזה מגבילים את הפוטנציאל של השלדה הזו. אולי עם יותר זמן לבלידינג וכיוונים הייתי מקבל תוצאה טובה יותר. בנוסף גם המעביר האחורי – למרות שהוא סוס עבודה – מרגיע על הצד הזול בחבילה איכותית ויקרה למדי. אין לי באמת טענה כלפי הצמיגים האגרסיביים שמגיעים במקור על האופניים – הם בהחלט שמתאימים לתנאי הרכיבה כאן בקיץ – אלא שאתם אתם דווקא יותר בצד ה-XC של המשוואה אפשר לחשוב על צמיגים עם פחות התנגדות לגלגול – כדי לשחרר את פוטנציאל המהירות הטמון בפלטפורמה הזו.

סיכום

המחיר בהחלט שלא זול – מצד שני רכבנו על אופניים שעולים כ-50% יותר מאלו שלא הצליחו ליצור חיוכים כה רחבים וכזו כמיהה לצאת שוב לרכוב עוד כשהרגליים כואבות מהסיבוב שהסתיים. אם אתם מחפשים אופניים לשימוש כללי, קצת פחות אגרסיביים מאופני אנדורו וקצת יותר מוצקים מאופני XC נוצתיים, אתם יכולים למצא את הכל בג'יאנט טראנס של 2019.

רוני נאק

האם זה שינוי תפיסתי או אנו מקובעים. קסדה טובה חשובה לרוכב לא פחות מהאופניים – בעיקר אם שלמות הגולגולת שלו מקבלת תיעדוף כלשהו ואם לא אז באמת שלא משנה כבר. ממבחנים שנעשו לאורך השנים התגלה כי מספיקה נפילה במהירות של 5 קמ"ש על מדרכה, או משטח קשה כדי לפצח גולגולת של בנאדם. אבל מה. פעמים רבות הסטייל מתנגש עם השכל הישר – ובמקרה כזה אין קסדה שיכולה לעזור.

• רכב חדש בלי אובליגו בבנק

NOOA – המייבאת לישראל אופניים עם מיקוד עירוני – החלה לייבא את FUGA שזו קסדה עירונית המיוצרת על ידי CLOSCA שלדבריה עומדת בתקנים האירופאים והאמריקניים – אבל גם מתקפלת כפי שרואים בצילום וגם מכילה צ'יפ NFC שלתוכו אפשר להזין את פרטי החובש – ואותו יכול חובש מד"א לסרוק ולקבל את המידע שלא תמיד הנפגע יכול לספק. בנוסף יש אלמנטים מחזירי אור, איוורור רב ומשקל של פחות מרבע ק"ג. המחיר כ-500 שקלים.

האם אנחנו היינו הולכים על זה? לא בטוח.

רוני נאק

הסטאש של טרק אינם אופני XC ואינם אופני דאון היל. הם יותר מכל קרובים באופי וביכולת להגדרת AM – איפה שהוא על הספקטרום הזה. אבל בראש וראשונה אלו אופניים שטרק ייעדה להנאה האגואיסטית לגמרי של הרוכב. לרוכב מיומן שיודע את העבודה, יש לו פיסטונים חזקים להנעה, ומסוגל למצות את מה שהסינגל והאופניים יודעים לתת.

בגרסה 9.7 השלדה עשוי מקרבון OCLV של טרק (יש גם גרסאות 7 ו-5 מאלומיניום). הזנב קשיח עם משולש אחורי א-סימטרי – ותושבות ציר אחורי שניתנות לכיוון ולשחק מעט עם בסיס הגלגלים. הקימור של מוט המושב מספר כאן את הסיפור – טרק ניסו לקצר ככל הניתן את הזנב והצליחו להגיע לנתון קצרצר של 420 מ"מ – עם השפעה חיובית מאד על זריזות ההיגוי והעליזות של המנואל. זווית ההיגוי 67.8 מעלות (בשלדה M) נותנת בטחון במורדות ואופסט של 51 מ"מ תורם את שלו לזריזות ההיגוי. אז מה כתוב בין השורות? "נולדו לייצר חיוכים". מזלג קדמי פייק של רוקשוקס נותן 120 מ"מ של מהלך משוכך בחזית. צירי BOOST בכל צד. בהחלט מעורר תיאבון.

הגלגלים לא במקרה מושכים את העין. טיובלסים של בונטרגר 29 אינץ' ברוחב 3.0 אינץ' על חישוקי סאנרינגל ונאבות בונטראגר (מותג האביזרים של טרק). העברת הכוח היא SRAM איגל GX עם 12 הילוכים וגלגל שיניים קדמי 30 על קראנק טרוואטיב. עוד נזכיר מוט מושב אקטיבי, מעצורי SRAM גייד R על דסקים של 180 מ"מ בכל צד.

המשקל מוכנים לרכיבה עומד על 13.5 ק"ג והמחיר: 16,300 שקלים

לרכוב

אתם מכירים את התחושה הזו של התחלת הרכיבה. לפני שמתחממים ומתחיל הפאן. כשהרגליים עוד כואבות מהרכיבה הקודמת, והעצמות הזקנות מתלוננות על ההשכמה בשעה הלא סבירה? ורק אחרי זה מתחילים באמת ליהנות? אז עם הסטאש אתם פשוט תהנו מהר יותר! הרכיבה לקחה אותי לחוף הכרמל ולגיחה מהירה גם בבנ"ש. חששתי בתחילה מההתנגדות לגלגול של הצמיגים הענקיים אבל זו לא הייתה כל-כך נוראית ואם משהו הציק לי זה רמת הרעש שהם עשו על האספלט  בדרך לשטח וממנו. המרכיב הקריטי ביותר של הסט-אפ לאופניים האלה היה – ניחשתם נכון – לחץ האוויר בצמיגים. עליו גדולתם. בלחץ הנכון (פונקציה של משקל הרוכב, מהירות הרכיבה, סוג השטח וכמה אתם פתוחים לרעיון של פנצ'רים) האופניים האלה מדהימים. הסקוושיות של הצמיגים סופגת את כל החירפוצים הקטנים של השטח – ברמה שלא זוכרים שאין מתלה אחורי. קיפצו גבוה ואולי תגלו שבכל זאת אין מתלה ואת הגבול למה שהג'אנט מוכן לסבול בשבילכם. אבל מה שבולט באופניים האלה זו שמחת החיים. ההתנהגות שלהם ככל שהשביל מתפתל יותר, וורטיקלי יותר וקופצני יותר – יותר טוב. שינויי הכיוון חדים וחיוביים מאד – רמת האחיזה של הצמיגים האלה – בדרדרות ושיפועי צד דמיונית ממש – ברמה שמבטלת אותם כליל. ההגוי חד – והעקיבה של הצמיג הקדמי השמנמן מדוייקת – הביטו לאן שתרצו להגיע ואתם שם. בלי לחשוב – פשוט לזרום.

המחיר של כל ירידה – יאמר לכם כל רוכב אנאטומי – הוא העליה. וגם שם הסטאש 9.7 של טרק טובים. יחסי ההעברה של ה-GX קצרים מאד ולא פגשתי מעלה שלא טיפסתי בקלות יחסית. נעזר לא מעט ביכולת של הגלגלים האלה לדרוס ולמצא אחיזה בכל שיפוע. תמצאו לכם מגרש משחקים עם קפיצות, מורדות מתונים למנואלים ארוכים – ואתם שם.

• רכב חדש לכל החיים

פחות

ארבעה דברים עיקריים: האופי האגרסיבי והשובב גורם לרוכב לרכב כך – אם יש טיול ארוך בתכנית קחו בחשבון שכדאי להוריד קצב. הם לא מתגלגלים באותה קלילות חסרת מאמץ כמו אופני 29 עם צמיגים צרים. הבלמים. SRAM מסדרת R לרוב עושים עבודה טובה ועם יכולת כוונון טובה – אולי כאן רמת האחיזה הפסיכית של הגלגל הקדמי – או המהירות הרבה במורדות – גורמת לו להרגיש חלש מדי וחסר נשיכה. אבל היי! זה הביא לי פרסונאל בסט בסטראבה – אז אולי זה לא חסרון.

מגנט של קוצים. מכירים את ה"נעצים" האלה שאנו אוספים בקיץ עם הצמיגים? אז ברכיבה האחרונה הורדתי 9 כאלה משני הגלגלים – חלקם אף הזילו דמעת ג'יפה מהצמיג. אף אחד מהם לא יצר תקר מחסל רכיבה אבל הצמיגים בטח לא ישרדו עם תקרים מרובים. בסוף כן חדר לצמיג עצם אורגני שהיה משהו בין קוץ גדול לענף קטן. גם הוא לא חיסל את הרכיבה ותוקן עם תולעת שאטמה חור של כ-2.0 מ"מ בצמיג. האם הדופן קלה מדי למידל איסט?

המחיר. 16,300 שקלים. מאתגר למדי

סיכום

טרק STACHE הם ראשית כל יצרני חיוכים. ולא סתם. זה החיוך בינך לבין עצמך כשאתה יוצא לשטח פשוט לרכוב ולהינות. זהו. הנאה אגואיסטית וטהורה מהשילוב של רוכב-אופניים-שטח. מביצוע מושלם של סוויצ'בק, מדאיה נקיה מעל לגאפ, מלנסות קו חדש בסינגל. אם לבקר את האופניים האלה דרך עדשת התמורה לכסף – זה בעייתי. הרי שדרך עדשת הכיף לשקל הם נותנים הרבה. אז מה קונים לרוכב שכבר יש לו הכל? זו התשובה.

רוני נאק

כמו גל שהולך ומתגבר, יש בשבועות האחרונים תחושה שהנה אופני ההרים החשמליים קנו להם אחיזה איתנה בשוק. והרשת מוצפת בפוסטים בעד ונגד. מול חוויות הרכיבה של המחושמלים החדשים יש הקנטות של הטהרנים הנותרים אנאטומיים. רוכבים מחליפים קבוצות, נאמנויות מתחלפות בהיסט מתג. פתאום יש לעשות עידכוני תוכנה, להוריד אפליקציות, להתממשק בין האופניים לסמארטפון – עולם חדש. אבל יותר מזה, אופני ההרים החשמליים נותנים BOOST לענף ששחקנים רבים בו חווים ירידות – לא כולם מיינד U.

אז הנה ההיצע – כפי שמצאנו ברשת, לא לפי סדר מסויים וכן לפי מה שיש באתרי היבואנים – כולל המחירים הרשמיים לא מבצעים זמניים או הנחות קבועות. לא שמת באתר – אתה לא קיים. עולם חדש.

TREK

POWERFLY 7

יישום: TRAIL

מהלך: ז"ק/100 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו SLX, DEORE

מחיר: 19,500 שקלים

POWERFLY FS 5

יישום: TRAIL

מהלך: 130/130 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו DEORE, MT200

מחיר: 21,450 שקלים

POWERFLY FS 7 PLUS

יישום: TRAIL

מהלך: 130/130 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו SLX, DEORE

מחיר: 25,500 שקלים

POWERFLY LT 7 PLUS

יישום: AM

מהלך: 150/160 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו XT, MT520

מחיר: 26,500 שקלים

KTM

MACINA KAPOHO 272 29' 2018

יישום: AM

מהלך: 160/150 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו XT, ZEE

מחיר: 27,500 שקלים

MACINA KAPOHO 2974 2019

יישום: AM

מהלך: 160/150 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו XT, TEKTRO

מחיר: 18,900 שקלים

MACINA KAPOHO LT 272

יישום: AM

מהלך: 165/150 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו XT, XT

מחיר: 25,000 שקלים

 MACINA LYCAN 275

יישום: TRAIL

מהלך: 125/125 מ"מ

מנוע: בוש פרפורמנס CX מצבר 500WH

קיט: שימאנו DEORE, M6000

מחיר: 17,900 שקלים

MERIDA

eBIG SEVEN / BIG NINE 500

יישום: XC

מהלך: ז"ק/100 מ"מ

מנוע: Shimano E7000 מצבר 504 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT200

מחיר: 9,749 שקלים

eBIG TRAIL 500 

יישום: XC

מהלך: ז"ק/130 מ"מ

מנוע: Shimano E7000 מצבר 504 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT400

מחיר: 12,749 שקלים

 EONE-TWENTY 500

יישום: TRAIL

מהלך: 130/130 מ"מ

מנוע: Shimano E7000 מצבר 500 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT500

מחיר: 14,756 שקלים

EONE-SIXETY 500

יישום: TRAIL

מהלך: 160/160 מ"מ

מנוע: Shimano E7000 מצבר 500 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT500

מחיר: 15,374 שקלים

EONE-TWENTY 800

יישום: TRAIL

מהלך: 130/130 מ"מ

מנוע: Shimano E8000 מצבר 500 WH

קיט: שימאנו SLX, SLX

מחיר: 17,999 שקלים

EONE-SIXTY 800

יישום: AM

מהלך: 160/160 מ"מ

מנוע: Shimano E8000 מצבר 500 WH

קיט: שימאנו SLX, SLX

מחיר: 17,999 שקלים

EONE-SIXTY 900

יישום: AM

מהלך: 160/160 מ"מ

מנוע: Shimano E8000 מצבר 500 WH

קיט: שימאנו XT, XT

מחיר: 20,624 שקלים

EONE-SIXTY 900E

יישום: AM

מהלך: 160/160 מ"מ

מנוע: Shimano E8000 מצבר 500 WH

קיט: שימאנו XT Di2, saint

מחיר: 24,971 שקלים

GHOST

HYBRIDE SLAMR X S3.7+ ALU

יישום: AM

מהלך: 140/160 מ"מ

מנוע: Shimano E7000 מצבר 504 WH

קיט: שראם GX,TRP

מחיר: 24,300 שקלים

SPECIALIZED

LEVO EXPERT CARBON 29

יישום: AM

מהלך: 150/150 מ"מ

מנוע: Specialized 2.1 מצבר 700 WH

קיט: שראם X1,CODE R

מחיר: 35,695 שקלים

LEVO COMP 29

יישום: AM

מהלך: 150/150 מ"מ

מנוע: Specialized 2.1 מצבר 500 WH

קיט: שראם GX,GUIDE R

מחיר: 25,995 שקלים

Kenevo Expert

יישום: AM+

מהלך: 180/180 מ"מ

מנוע: Specialized 1.3 מצבר 504 WH

קיט: שראם GX,CODE R

מחיר: 30,995 שקלים

HAIBIKE

XDURO ALLMTN 2.0

יישום: AM

מהלך: 160/150 מ"מ

מנוע: YAMAHA מצבר 500 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT520

מחיר: 16,695 שקלים

SDURO FULLSEVEN LT 4.0

יישום: AM

מהלך: 160/150 מ"מ

מנוע: YAMAHA מצבר 500 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT5 MAGURA

מחיר: 13,995 שקלים

GT

eVerb Current

יישום: TRAIL

מהלך: 120/120 מ"מ

מנוע: Shimano E8000 מצבר 504 WH

קיט: שימאנו DEORE, MT500

מחיר: 16,997 שקלים

eVerb AMP

יישום: TRAIL

מהלך: 130/130 מ"מ

מנוע: Shimano E8000 מצבר 504 WH

קיט: שימאנו SLX, M6000

מחיר: 20,398 שקלים

ROCKY MOUNTAIN 

ALTITUDE A70 

יישום: AM

מהלך: 150/160 מ"מ

מנוע: Dyname 3.0 מצבר 635 WH

קיט: שראם GX, GUIDE R

מחיר: 28,999 שקלים

INSTINCT A70 

יישום: AM

מהלך: 140/140 מ"מ

מנוע: Dyname 3.0 מצבר 635 WH

קיט: שראם GX, GUIDE R

מחיר: 28,979 שקלים

ALTITUDE C70 

יישום: AM

מהלך: 150/160 מ"מ

מנוע: Dyname 3.0 מצבר 635 WH

קיט: שימאנו XT, XT

מחיר: 35,979 שקלים

ALTITUDE C90 

יישום: AM

מהלך: 150/160 מ"מ

מנוע: Dyname 3.0 מצבר 635 WH

קיט: שימאנו XT, SAINT

מחיר: 41,979 שקלים

SCOTT

GENIUS eRIDE 720

יישום: AM

מהלך: 150/150 מ"מ

מנוע: SHIMANO E800 מצבר 500 WH

קיט: שראם NX, MT520

מחיר: ? שקלים

FANTIC

XF1 INTEGRA

יישום: AM

מהלך: 160/160 מ"מ

מנוע: BROSE מצבר 630 WH

קיט: שראם NX, GUIDE T

מחיר: 23,900 שקלים

XF1 CARBON

יישום: AM

מהלך: 160/160 מ"מ

מנוע: BROSE מצבר 630 WH

קיט: שראם GX, CODE R

מחיר: 32,500 שקלים

XF1 INTEGRA 180 RACE

יישום: AM+

מהלך: 180/180 מ"מ

מנוע: BROSE מצבר 630 WH

קיט: שראם GX, CODE R

מחיר: 28,500 שקלים

מה באופק?

בקרוב נראה שחקנים נוספים המצטרפים לעדת החשמל. מרביתם מתמודדים עם דרישות התקינה של משרד התחבורה – מי בהצלחה ומי בפחות. אותם הליכי תקינה אשר אגב מונעים יבוא אישי של אופניים חשמליים ממותגי המכירה הישירה כמו YT וקומנסאל (יחד עם הבעייתיות של הטסת סוללות ליתיום נפיצות) – שכבר יש להם אופני הרים חשמליים בהיצע.

רוני נאק

לקומנסאל יש בישראל היסטוריה של ניסיונות אבל המותג אף פעם לא ממש המריא – אפילו שהיה בידיים של המשווקים הגדולים ביותר – אבל עתה עם ליין חדש ורלוונטי של דגמים ומודל שיווק היברידי אשר נותן את מחירי המכירה הישירה אבל עם תנאי תשלום ושירות מקומי של היבואן הרשמי YOUR BIKE – יש מצב שהגיעה שעתו.

אז מה יש לנו כאן?

אופני שבילים אגרסיביים מאד. AM פלוס באופיים עם מהלך של 150 מ"מ בחזית ו-130 מאחור. היצרנית מגדירה אותם כ-TRAIL אבל בפועל, תשמעו, הם הרבה יותר מזה ולא יביישו גם רוכב אנדורו אגרסיבי.

קומנסאל לא מייצרת שלדות קרבון. למה? ככה. החיבור הישיר לרוכבים שלהם (לא רק המקצוענים גם החובבים) דרך ערוץ המכירה הישירה שמאפשר פידבק מיידי והעבודה עם אלומיניום מאפשרת מהירות תגובה כשצריך לעדכן משוב שלילי מהרוכבים. ללא כל ההתעסקות עם יצור קרבון – זה קורה הרבה יותר מהר.

ובכן לשלדת האלומיניום (מסוג 6066 אם זה משנה לכם) זווית היגוי של 66.5 מעלות, זווית מושב די תלולה של 76.5 מעלות, תמוכות שרשרת די קצרות של 434 מ"מ ו-BB דרופ של 38 מ"מ בלבד. משולש שלדה קדמי גדול וארוך ומשולש אחורי – וואלק באחת הקונסטרוקציות המאסיביות באלומיניום שראינו. והזוויות מספרות כאן סיפור מאד מעניין שיוכיח עצמו בהמשך.

קיט האביזרים של הגרסה הזו מתחיל מסט בולמים של FOX פרפורמנס – DPS מאחור תלת-מצבי ומהלך מתלה של 130 מ"מ. בחזית פוקס 36 מ"מ עם מהלך של 150 מ"מ – בשניהם משככי GRIP.

העברת הכוח היא SRAM GX 12 הילוכים – נכון EAGLE – עם גלגל שיניים קדמי של 30 שיניים וקסטה 10-50 מאחור. על הבלימה מעצורי שימאנו SLX עם דיסק 200 בחזית ו-180 מאחור.

מוט מושב מקורי הוא 125 מ"מ של LEV – אבל לקוח יוכל לבחור מוט של 150 או 170 בעת הקניה ללא תוספת תשלום. הגלגלים הם כמובן 29 אינץ' מחישוקים של E13 ונאבות פורמולה – עליהם צמיגי שוואלבה ברוחב 2.35.

המשקל של האופניים מוכנים לרכיבה עומד על 15.7 ק"ג והמחיר כפי שמופיע באתר COMMENCAL באירו והמרה לשער המטבע באותו היום (בעת הבחינה זה עמד על כ-15,000 שקלים).

רכיבה

ראשית הטיפוס. הם מטפסים הרבה יותר טוב משציפיתי. שלא כמו אופניים דומים במהלך וייעוד המתלה האחורי סופג היטב את האנרגיה – יש מעט בובינג – ותמיד אפשר לנעול אותו. לזווית המושב התלולה וליחסי ההעברה הקצרים יש כאן אפקט נהדר והם עובדים יחד כדי להקל על הרוכב בעמל הלא פשוט הנדרש כדי לצבור גובה עם אופניים כבדים יחסית. והמשקל – לאורך ימי רכיבה ארוכים בהחלט שמורגש ככל שמתעייפים יותר. הקפצות או גרירת חשמלוק אלו אופציות מושכות למדי. יחד עם זאת, האחיזה מאחור תמיד טובה, קל מאד להרים את הגלגל הקדמי מעל סלע אחרון בסוף מעלה, ואפילו למצא קו בלתי אפשרי בין בולדרים – במקומות ש-29 אחרים לא יכולים לקחת את הסיבוב.

אבל במקרה הזה העליות הן רק האמצעי – כדי להגיע למורדות – ואז – WOW! החיבור עם האופניים היה – עבורי לפחות – מושלם. לא מרגישים כלל שמדובר במכונה רצינית שדורסת ואוכל הכל בדרך. אלמנטים שלרוב אני די חושש מהם – תקפתי בדוך, והקצב על הדרדרת והסלעים היה הרבה יותר מהיר משאני בדרך כלל מעז – וראבאק. נהניתי אש!

ולא רק בקו ישר. גם בפניות העקיבה של הגלגל הקדמי מדויקת, ואפשר לצייר איתו רדיוסים קטנים במפתיע. גם האחיזה נהדרת ולא חוויתי פעם אחת גלישה לפנים של הפרונט. שינויי כיוון מהירים (זוכרים תמוכות שרשרת קצרות ו-BB דרופ קטן?) הם עניין של לחשוב על זה וזה קורה – זהו. ובכלל יש לשלדה תחושה מאד מוצקה ונטועה – אולי בזכות הזרוע האחורית הרחבה עם מינימום פיתול- שנתנה לי בטחון להבעיר את הסינגל בקצב שבדרך כלל איני מעז.

עוד תרמו לביטחון הבלמים. איזה כיף היו ה-SLX האלה. עוצמת בלימה ראשונה חזקה, מינון נהדר ברמת ההתנגדות, ויכולת לעמוד בתנע העצום שיוצרים אופניים כאלה במורד ארוך, מהיר וטכני. לא היה סינגל אחר – פירטי או מסומן – שלא סיימתי בחיוך.

פחות נחמד

המשקל. 15.7 ק"ג זה נתון מכובד. נכון אם אתם באים מעולם של XC זה מאד כבד ואם אתם באים מעולם של AM זה לא כזה נורא. כל אחד והרגליים/ריאות שלו. יכול להיות שעם שלדת קרבון וקיט גבוה יותר אפשר היה להוריד 2 אולי 3 ק"ג. אבל זה לא ב-ד.נ.א של המותג וגם המחיר אז היה מזנק לשמיים. באופן כללי – הקפצות. עוד הייתי רוצה צמיגים שיתאימו קצת יותר לתנאים שלנו בארץ הקודש. אז כשהשוואלבה ייגמרו – הייתי בודק מיניון מעט יותר רחבים אם הם נכנסים לשלדה.

סיכום

לא במקרה האופניים האלה קיבלו ביקורות משבחות בחו"ל. הם נותנים תמורה מצוינת לכסף, הם נותנים חווית רכיבה אקסטרה כיפית ומתגמלת ובעיקר הם יוצרים חיוכים וכיף ברוחב כזה שגם שבוע ויותר אחרי שהחזרתי את האופניים לאלון אני עדיין חושב עליהם. ברכיבה הפלטפורמה מרגישה מוצקה ומאד ונטועה – אלו לא אופניים לטפל בהם בכפפות משי אלא לרכוב עליהן חזק ולזרוק אותם מלוכלכים למחסן. קשוחים כאלה. אני כלל לא בטוח שעם אופניים של 30K הייתי נהנה יותר במקרה הזה.

רוני נאק

יש לי יחסי אהבה שנאה לחולצות מנדפות. השנאה מגיעה מזה שרובן ככולן עשויות בדים סינטטיים, ניילון, שבמזג האוויר הישראלי מחממות מאד וחונקות את הגוף וגם כי מעטות החולצות המנדפות שבניסיון שלי באמת עושות את העבודה. מצד האהבה, אותם בדים סינטטים קלים יותר במשקל, קלים לניקוי ומתייבשים מהר כשעושים הפסקה באימון.

ובכן לא כל החולצות המנדפות נבראו זהות. וכשמיששתי את החולצה של DOMYOS במדף סניף דקטלון בתל אביב – מיד הרגשתי שזו לא עוד חולצה מנדפת זיעה שגורמת לך להזיע. ובכן החולצה הזו נועדה לאימונים אירוביים מכל הסוגים. אימונים בעצימות גבוהה הדורשת תנועה של כל הגוף בכל כיוון. ככזו היא יחסית ארוכה – כדי שלא יראו לך את הפופיק אם תרים ידיים – היא עשויה מבד גמיש מאד ומחומר סינטטי אשר מרחיק זיעה מהגוף. בנוסף יש איזור רשת גדול מאד סביב בתי השחי והגב העליון – לאוורור ולסילוק זיעה מהמקומות הרגישים.

המבחן שלנו כלל ריצות בוקר של כ-50 דקות כל אחת, באיזור השרון בלחות גבוהה מאד – וגם כמה רכיבות שטח של כשעתיים בכל אחת באיזור בן שמן. עומס גבוה, תנועה וחיכוך וזיעה מוגברת שמכריעה כל חולצה מנדפת.

ובכן החולצה עמדה היטב במשימה. הבד הסינטטי נעים מאד למגע ומונח בנוחות על הגוף ואפילו מפרגן לגזרה. סף הרוויה של הבד היה גבוה יחסית ובריצות השלב בו החולצה כבר הייתה רטובה לגמרי היה לקראת הסוף. התנועה הרפטטיבית בריצה עלולה לגרום לחיכוכים ושפשוף של נקודות רגישות בגוף – לא נתקלנו כאן בבעיה כזו.

אפילו שהחולצה הזו לא מיועדת ספציפית לרכיבה – מצאתי אותה אידיאלית. האוורור שלה היה נהדר בכל קטע שלא היה עליה מפרכת. גמישות הבד איפשרה רכינה נוחה על הכידון ושינוי תנוחה תוך כדי רכיבה ללא הגבלת תנועה. הבד עמד היטב בחיכוך של תיק השתיה שעל הגב – כשהביקורת היחידה היא על השרוולים שהם מעט קצרים לז'אנר האופניים. בסך הכל החולצה תפקדה מצויין גם כתחליף נוח ונעים לחולצה הרגילה שלי ממותג ביגוד רכיבה מוכר ויקר הרבה יותר. בסוף הרכיבה, בשלב הבירה לפני העמסת האופניים על הרכב – החולצה התייבשה לגמרי תוך רבע שעה.

כביסה במכונה במצב "ספורט" שזה 25 דקות על 20 מעלות ו-1000 סל"ד החזירה את החולצה למצבה המקורי. ללא אבדן צבע או גמישות של הבדים. מרשים מאד.

המחיר: 38 שקלים.